התמונות מתוך סדרת מפגשים בהנחיית עינב ברזני שאנו מבצעים עם קבוצת הילדים

מאת : מורן בן פורת -אמא

אנחנו מתוסכלים מאיך ששנת הלימודים נפתחה ומודאגים ואפילו חרדים לילדים ולמה שמצפה לנו בהמשך השנה, ובצדק. המצב קשה וככל שנקדים להבין שאנחנו צריכים להיעזר במוסדות החינוך אך לא להישען עליהם ולהסתמך עליהם לחלוטין – ככה נעשה לעצמנו ולילדים שלנו טובה.

אני רוצה לשתף אתכם במודל לבניית קבוצת למידה שתכננתי עם עוד חברות עבור ילדי כתה ה' שלנו. הקבוצה כוללת 3 בנות ו-3 בנים, ומתוכננת למפגשים בשעות הבוקר בימים שהקפסולה שלהם נשארת בבית ללמידה מרחוק, מתוך הבנה שלהיות לבד כל כך הרבה שעות בשבוע – לא יכול להיות רעיון טוב.

משתפת בתהליך החשיבה וההקמה, שחילקתי ל-11 שלבים.

שלב ראשון: מי מארגן את הקבוצה?

במידה וזכיתם בכיתה מגובשת ו-ועד פעיל, זה יכול להיות מיזם כתתי שבו הוועד מחלק את הכיתה לקבוצות למידה קטנות. אבל אם אתם צופים שמהלך כתתי יכול להפוך למסורבל ותקוע, קחו את היוזמה לידיכם. אין מה לבזבז זמן. ורק אל תשכחו לשתף ברעיונות את שאר ההורים כדי שיתארגנו גם הם. היתרון הענק בגיבוש מספר קבוצות במקביל: תוכלו לתכנן ביחד תכנית, לחלק משימות, לפנות ביחד למדריכים וכנראה לקבל מחירים טובים יותר.

שלב שני: להחליט מה מטרת העל של קבוצת הלמידה.

חיזוק מקצועות הליבה? העשרה ויצירתיות? חברתית? הענקת יציבות?

אתם מכירים את הילדים שלכם ואתם יודעים מה הם הכי צריכים.

יש ילדים שזקוקים לחיזוק במתמטיקה, אנגלית ושפה – מעולה. תארגנו קבוצה קטנה, תשיגו מורים מעולים (תלמידי תיכון מצטיינים, סטודנטים להוראה או כל דמות מבריקה, נהדרת וסבלנית שמחפשת השלמה הכנסה). כך תתנו להם את האופציה לקבל יחס אישי של כמעט שיעור פרטי, ברבע מחיר.

אם לילדים שלכם אין קושי לימודי והם משועממים מהמערכת והולכים וזולגים לשעות בלתי נגמרות מול המסך, נצלו את ההזדמנות כדי להדליק אותם, לסקרן אותם, להעיף אותם.

תבנו להם מערכת קורסים בנושאים שרלוונטיים לחייהם, שמעניינים אותם. אל תשחזרו את חווית הלמידה בביה"ס. הרבה אנשים מדהימים ומעוררי השראה מסתובבים בינינו בחל"ת, כמו אמנים, מעבירי סדנאות וחוגים, מדריכי טיולים וכו'. תפנו אליהם – תופתעו מההיענות.

ילדים שמתערערים רגשית בתקופות הסגרים אז המענה המתאים יכול להיות פעילויות מרגיעות ומחזקות (נגרות? סריגה? יוגה? מיינדופלנס?) או פעילות חברתית קבועה.

לילדים שאולי זקוקים ללמידה אבל אחרי כל הזומים והמטלות, אין סיכוי שיסכימו לשבת עוד דקה אחת, אפשר לתכנן פעילות קבועה בחוץ: משחקים חברתיים, ספורט, ניסויים, שיחות קצרות במעגל.

כמובן שאפשר גם וגם וגם, אבל טוב שתגדירו לעצמכם לאן הייתם רוצים להגיע בסוף הסמסטר (או אולי כל השנה).

שלב שלישי: לגבש קבוצה בהתאם למטרה.

לקבוע מה יהיה מספר הילדים בקבוצה, האם זו קבוצה מעורבת של בנים ובנות? קבוצה של חברים או על בסיס תחומי עניין משותפים?

אם מטרת הקבוצה היא בעיקר חברתית אפשר לאחד מספר חברים, ולפנות למדריך/ה מתאים, למשל מתנועת הנוער, לפני גיוס. הם יוכלו להקדיש זמן למשימות שניתנו מביה"ס ואת שאר הזמן להקדיש לפעילות חברתית מאורגנת.

אם המטרה היא חיזוק מקצועות הליבה, אז הבחירה הראשונה היא לאו דווקא בחברים אלא בילדים בעלי קצב לימודים דומה.

איזון בין בנים ובנות בהרבה מקרים יכול להיות רעיון מצוין.

שלב רביעי: החלטה על מספר המפגשים בשבוע.

בין אם מפגש אחד בשבוע, שניים או שלושה – הכי חשוב לדעתי זה להתחייב בפני הילדים (ובפני עצמכם) שהמפגשים האלה הם ברזל. שלא משנה מה קורה – פעמיים בשבוע, נניח, הם נפגשים ויש להם סדר יום קבוע. אם לא תהיה ברירה הם ייפגשו בזום – אבל מפגש תמיד יהיה.

שלב חמישי: איפה נפגשים?

גם כאן ההחלטה תלויה באופי הקבוצה ובאופציות שעומדות פניכם. אפשר לעשות סבב בין הבתים, אפשר להתמקם בחדר ישיבות משרדי, וכל עוד מזג האוויר יפה (או סגר) – בחוץ, בגינה, בפארק.

בכל מפגש צריך להיות הורה תורן להשגיח, לפתור בעיות, לדאוג שכל הילדים מרגישים בנוח.

הורים מעורבים – המפתח לשרידות הקבוצה לאורך זמן.

שלב שישי: סוגי שיעורים ומחירים.

ככל שנחשפתי לכמות המידע האיכותי החינמי (או הזול מאד) שמונגש לילדים ברשת, הבנתי שאפשר ליצור קבוצות בעלויות חודשיות נמוכות ונגישות. עם זאת, ככל שאפשר, כדאי לבסס את קבוצות הלמידה על שילוב בין מדריכים פרונטליים או בזום. מדריכים שיכירו את הילדים בשמם, יתנו להם משימות ואז גם משובים – נותנים עוגן נוסף לילדים.

לבסס יום לימודים שלם על זום לא נראה רעיון מספיק טוב שיחזיק את הילדים לאורך זמן. ככל שתצליחו, שלבו למידה פרונטלית. המגבלות ברורות, אבל שווה מאד את המאמץ.

שלב שביעי: קביעת סדר יום

כמה מדריכים ביום? מה משך השיעור? כמה הפסקות ומה אורכן? כמה שיעורים בזום וכמה פרונטליים? מה עם ארוחות? כל אחד מביא לעצמו או שהבית המארח סוגר את הפינה? כמה סיורים/טיולים לשלב? מה עם סדנאות חד פעמיות?

שלב שמיני: התנהלות מול המדריכים

לקבוע איש קשר מול המדריכים.

המדריכים אינם מעבירי חוגים והם צריכים לקבל על עצמם תפקידים נוספים – לדאוג לדינמיקה הקבוצתית, לשמור על כללי התנהגות, לתת משוב בשיחות אישיות עם הילדים אחת לכמה זמן שמסוכם מראש, לתת משימות משבוע לשבוע. המדריכים צריכים להבין את מקומם החשוב בעולמם של הילדים בתקופה הזו.

שלב תשיעי: תיאום ציפיות בין ההורים

חלוקת אחריות בין ההורים, החלטה על דרך התנהלות וקשר בין ההורים – שיחת זום אחת לכמה זמן? קבוצת וואטסאפ משותפת להורים? קבוצת וואטסאפ לילדים? מה מנגנון התשלומים? מה קורה במידה וילד בקבוצה נכנס לבידוד?

שלב עשירי: מנגנון גמישות

מדריך שנכנס לבידוד ומודיע על כך שעות לפני המפגש, או במקרה הטוב – ערב לפני, מערכת שעות בית ספרית שמשתנה ללא הרף, סגרים שמופעלים מהיום למחר, בית מארח שנכנס לבידוד – תקלות אפשריות וצפויות.

בניית קבוצת למידה בתקופת הקורונה אינה עבודה חד פעמית של בניית קבוצה ובניית מערכת. זה פרויקט שגורר המון התעסקות, בניית תכניות חלופיות. תכנון ריאלי הוא כזה שלוקח בחשבון שיבושים מכל מיני סוגים. מהצד השני אתם נותנים לילדים יציבות רגשית, חברתית ולימודית – ואתם עוד תגלו בעצמכם כמה הם כמהים לזה ונאחזים בזה. זה גם מה שייתן לכם המון כוח להמשיך.

שלב 11 – מפגש פתיחה חגיגי

תנו לילדים את ההרגשה הכי טובה בעולם – הקמתם עבורם קבוצה נהדרת, שתענה על צרכים מגוונים שלהם – זה רגע שמח, מרגש וחגיגי.

קבלו אותם בפנים מאירות, מוזיקה עליזה, הפתיעו אותם במחברת אישית, ברכת הצלחה אישית – כל דבר שיעצים את הרגע ויהפוך את המפגש הראשון לשמח ובלתי נשכח.

בתוך השמחה וההתרגשות – פנו זמן להסברת כללי הקבוצה, מה מצפה להם ומה נדרש מהם. למשל, מהם כללי ההתנהגות בבית המארח (הרי זה שונה ממפגש חברתי רגיל) וכלפי ההורה המלווה, המדריכים ושאר חברי הקבוצה.

לסיכום: זה לא פרויקט פשוט. אולי הוא יתפרק הרבה יותר ממה שקיווינו ורצינו, לכן עשו כל שביכולתכם כדי לבנות קבוצה בצורה נכונה. להקדיש מחשבה לאופי הקבוצה, לחברים בה, לסוג הפעילות, וגם – לבחירת ההורים. הורים שיהיו איתכם באותו הראש, זה ממש קריטי.

תפעלו, יהיה טוב

מורן