בתנועה מתמדת

על הפנינה של מונטנה, כבר שמענו בעבר, והחלטנו הפעם לממש את הפנטזיה, הפארק הלאומי גליישר בהחלט מצדיק את שמו כפנינה של הפארקים הלאומיים, נמצא בצפון ארה"ב ואף גובל בקנדה. בפארק שני רכסי הרים, הנחשבים לחלק הדרומי של הרי הרוקי הקנדיים, מאות אגמים, אלפי מינים שונים של צמחים ומאות מיני בעלי חיים. בשטח של כ 4100 קמ"ר.

הפארק נחצה על ידי דרך "הולכים-אל-השמש" Go to the sun road העוברת דרך קו פרשת המים של אמריקה, בעלי קרוואן גדול כמו שלנוף נהנים משירות שאטל לאורך הדרך החוצה את הפארק ממזרח למערב. מהדרך נופים מרשימים של רכסי ההרים לואיס וליווינגסטון, טונדרה אלפינית, יערות מחטניים, מפלי מים ואף אגמים גדולים.

בעיירה סיינט מרי הסמוכה לפארק ישנו באתר קרוואנים פרטי,שם למדנו שיש דוב גריזלי מבוגר המסתובב באתר, ובבוקר בעלת המקום ראתה דובה שחורה וגור בדרך לקפה…

כבר בבוקר הכניסה לפארק צפינו במוס זכר עם קרניים יפהפיות, בסמוך לאגם בכניסה לפארק. המשכנו למעבר הרים באמצע הדרך למסלול הליכה בן כ- 5 ק"מ לתצפית על האגם הנעלם. המסלול מרהיב, בעליה, רובו על גשרי עץ, חלקו על שלג. פגשנו שם כבשי הרים Big Horn וגם עז הרים לבנה יפהפייה, לילדים זה הזכיר חד קרן (עם שתי קרניים). סנאי קרקע, מרמיטות אפילו על השלג. המסלול היה מאתגר בעיקר עקב רוחות עזות (80 קמ"ש עם משבים של יותר מ 100 קמ"ש…)

חזרנו לשאטל, המשכנו לנסוע ממעבר ההרים היפהפה, בין אגמים כחולים, עצי מחט ירוקים, הרי נישאים, קרחונים ומפלים, כל מה שיש לגליישר להציע. בסוף היום המשכנו עם הקרוואן, לכיוון Many Glacier, זהו כביש עם סיכויים טובים לצפייה בבעלי חיים, בטח בשעות הערב. לשמחתנו צפינו בדוב גריזלי מחפש אוכל בין העשבים, די קרוב אלינו. כשהחל להחשיך הריינג'ר ניסה להניס את הדוב בצפירות ואף עם קלע דוד שלא יתקרב לכביש. בהמשך אף ראינו שני גורי שועלים אדומים, בסמוך למחילה לצד הכביש.

למחרת שוב ב Many Glacier טיילנו ליד האגם swift current, ומשם החלטנו להמשיך צפונה לקנדה! לפארק גליישר מהצד  הקנדי, שם הפארק הלאומי נקרא ווטרטון.

מעבר הגבול היה מהיר, והנה חזרנו לק"מ במקום מייל, לליטר במקום גלון, לדור קנדי הזול יותר מדולר אמריקאי. ועכשיו שאלה ל-5 יחידות – איפה הדלק זול יותר ? בארה"ב או בקנדה ? אם בארה"ב גלון עולה 5 דולר אמריקאי (בשער 3.45 שח), ובקנדה ליטר דלק עולה 1.59 דולר קנדי (בשער 2.62 שח)….

אה… וזה נחמד לחזור לשילוט בקמ"ש, הבעיה שכל הזמן צריך לחלק ב 1.6 (כי מד המהירות של הקרוואן במייל/שעה)

שטחו של הפארק הלאומי אגמי ווטרטון כ-525 קמ"ר, הוא נמצא בדרום מערב אלברטה. יחד עם הפארק הלאומי גליישר בארה"ב הם מהווים רצף הנקרא פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר.

הפארק הזה מומלץ מאוד בעיני, קטן, נגיש, יפהפה, מלא בבעלי חיים, ויש בו מעט מאוד תיירים ביחס לאחיו הגדול בארה"ב. בכל יום בו צפינו בדובים, במסלולי טיול לכיוון הקניון האדום, ולכיוון אגם קמרון. אף חתרנו בסירה באגם קמרון, והסתובבנו בעיירה מלאת האיילים הקנדיים (שמה ווטרטון), בנוסף למסלולי טיולים, מרכז מבקרים מרהיב, נקודת תצפית על מפלים, נסיעה לצד קניון צר, וכמובן אגמים כחולים רחבי ידיים.

בפוסט הבא על באנף, וג'ספר ברוקיס הקנדיים. טיפוס על קרחון אטבסקה, והיכן אפשר לצפות בתריסר דובים ביום אחד!

זה המסע שלנו

אנחנו משפחה בזמן

זה המקום בו נעדכן על הטיול שלנו, נקווה שהשמיים ימשיכו לחייך אלינו. מוזמנים לשתף ולכתוב לנו