האי ונקובר

יצאנו מחצי האי אולימפיק במעבורת גדולה עם הקרוואן, מ-פורט אנג'לס לעיר ויקטוריה שהיא בירת פרובינציית קולומביה הבריטית בקנדה. לאחר עגינת המעבורת בויקטוריה עוברים ביקורת דרכונים בקנדה.

אנו התחלנו בנסיעה לנאניימו, שם שלחנו את הבנות לפארק חבלים אתגרי, ובערב בילינו בפארק מים ציבורי. המשכנו לקמפבל ריבר, לביקור במפלי אלק (Elk Falls) וגשר מיתרים ביער. המשכנו לקצה האי, לעיירה קטנטנה בשם "טלגרף קוב" או מפרצון הטלגרף בעברית. זו עיירה בה מתגוררים 20 תושבים על מיצר בנתיב נדידה של לוויתנים. המבנים והבתים בעיירה, כמו גם המזח, בנויים על גבי כלונסאות, כלומר על משטחים ועמודי עץ מעל המים. הסיבה לכך, היא השתנות תדירה וקיצונית של מפלס המים עקב הגאות והשפל. במשך היום המים עולים ויורדים בכמה מטרים, ואינם מציפים את הבתים הבנויים על הכלונסאות. הבתים אמנם לא זזים, אך מזח הסירות צף על המים, הוא עולה ויורד עם מפלס המים. בעיירה טלגרף קוב ביקרנו במוזיאון לוויתנים ויצאנו לשיט לצפיה בלוויתנים, ובבעלי חיים ימיים אחרים. אחרי מספר דקות, כ 200 מטרים מהעיירה כבר זיהינו סנפיר גדול ושחור חותך את המים, זה היה לוויתן קטלן, בעל חיים עצום באורך של כ-8 מטרים ושוקל כ-5 טון. הלוויתנים מחולקים למשפחות, כל אחד מקבל שם המורכב מאות ומספר. לוויתני אורקה הנקראים בעברית לוויתנים קטלנים, נחשבים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד, יש להם שפה משלהם לתקשורת תחת המים, לכל משפחה שפה ייחודית משלה. ובכל זאת יש בסיס משותף לשפה, כך משפחות שונות מצליחות לתקשר. כך למשל זכר ממשפחה אחת ימצא בת זוג ממשפחה אחרת. בניגוד לרוב בעלי החיים, יש להם מבנה משפחתי מטריאכלי (גם לפילים וצבועים)– זוהי היררכיה של נקבות המנהיגות את המשפחה. לאחר שהנקבה ממליטה גורים, הזכר יעזוב את המשפחה הגרעינית שלו, הוא לא יטפל בצאצאים שלו, הוא יחזור למשפחה של אימו, וימשיך לחיות שם. בראש המשפחה עומדת הסבתא, היא המנהיגה המבוגרת, עשויה להאריך ימים אף עד גיל 90! המנהיגה מחזיקה בידע רב וניסיון, למשל בשיטות ציד, הגנה מפני טורפים, היא עוזרת לאמהות בטיפול בגורים, היא ציידת מוכשרת, ו-90 אחוז מהמזון שהיא צדה, היא מעבירה לנכדים. ממש מפרקת את הדגים ומאכילה אותם היישר לפה. במהלך השייט היו סביבנו 21 לוויתני אורקה! ראינו כמה הם גדולים ביחס לסירות קטנות ואף קייאקים. בהמשך השייט ראינו גם לוויתנים גדולי סנפיר. הם  נקראים כך בשל הסנפיר הקדמי הארוך המהווה כ-שליש מאורך גופם, זיהינו לפי נשיפת האוויר המלא ברסיסי מים, הניתז מפתח הנשימה לגובה רב. הם שוקלים כ-30 טונות ואורכם מגיע ל-16 מ'.

השיט היה מאוד מוצלח, בסיום הביקור באי ונקובר חזרנו לסיאטל לסידורים לפני היציאה צפונה לאלסקה, שם ביקרנו בסולם הסלמונים Ballard Locks, ראינו שם דגי סלמון מאוד גדול מסוג קינג או צ'ינוק, צופים בהם מנסים לשחות נגד הזרם, במנהרה תת קרקעית, באמצעות דופן זכוכית שקופה.

בפוסט הבא על העלייה צפונה לישוב הראשון במעבר הפנימי באלסקה – היידר.

זה המסע שלנו

אנחנו משפחה בזמן

זה המקום בו נעדכן על הטיול שלנו, נקווה שהשמיים ימשיכו לחייך אלינו. מוזמנים לשתף ולכתוב לנו