קצה הקרחון

בשנת 1867, יזם מזכיר המדינה של ארה"ב ויליאם סווארד את רכישת אלסקה מרוסיה בסכום פעוט יחסית של 7.2 מיליון דולר. המהלך לא זכה לתמיכת הציבור ובמשך תקופה ארוכה כונה "עסקת הביש של סווארד" לימים התהפכה הקערה על פיה ועסקה זו נחשבת לאחת המוצלחות בהיסטוריה שכן באלסקה נמצאו מרבצי זהב, גז טבעי, פחם ונפט וההכנסות מתיירות גדלות משנה לשנה.

יוני עד אוגוסט הם חודשי הקיץ באלסקה, ונחשבים לפופולאריים ביותר לביקור. אנחנו הגענו באמצע ספטמבר ומצאנו שזו עונה נפלאה לטיול. אלסקה כמעט וריקה, השלג והקרח עדיין לא ממש הגיעו, הטמפרטורה מעל לאפס. לנו נותר לטרוף את אלסקה – בכניסה הרביעית, הפעם למרכז ודרום אלסקה. המשכנו בנסיעה מביבר קריק למעבר הגבול בין קנדה לאלסקה, ומשם לעיירה בשם טוק (Tok). לעיירה הזו קל היה להגיע דרך מעבר הגבול הצפוני אשר מוביל מכביש גג העולם היוצא מדוסון סיטי, אך מעבר זה נסגר בחמישה בספטמבר ולכן אנחנו נכנסנו ממעבר דרומי יותר (ביבר קריק כאמור).

באלסקה טיילנו לפי תחזית מזג האוויר, במקומות בהם זרחה השמש, או שהיה מעונן חלקית ללא גשם, לשם נסענו. הנסיעה הראשונה דרומה לעיר הנפלאה ואלדז, כבר בדרך ממש לצד הכביש זיהינו מוס נקבה גדולה לועסת עלים מהעצים עם הגור שלה. הנה הגענו לאלסקה, בדיוק כפי שדמיינו אותה בסתיו. עצים צהובים או אדומים, והרים מושלגים סביב. הדרך ל-ואלדז יפהפייה, מפותלת, בין הרים נישאים מהם "נשפכים" קרחונים כחולים וקפואים, וכמובן מפלים מהקרח הנמס, נשפכים לעבר הכביש. העיירה ואלדז נקראת השוויץ של אלסקה, בשל ההרים המושלגים המקיפים אותה, אותם רואים מהנמל הקטן המלא בסירות דייגים. מהנמל יצאנו לשיט בסמוך לקרחון קולומביה, במהלך השיט הוסבר לנו על האסון האקולוגי הגדול ביותר בצפון אמריקה, שהתרחש במים האלה. ב-24 במרץ 1989, פגעה המכלית אקסון ואלדז, בשונית במפרץ הנסיך ויליאם, בסמוך לעיר ואלדז שבאלסקה. הפגיעה גרמה לקרע בגוף האוניה שהייתה מלאה ב-180 אלף טונות נפט. כ 36 אלף טונות של נפט נשפכו לים במשך כמה ימים, וזיהמו אלפי קילומטרים של חופים עד שהצליחו לעצור את הזרימה. למעלה מ-250,000 בעלי חיים נפגעו מהאסון. כיום 33 שנים לאחר האסון, נראה שהטבע שיקם את עצמו. זהו שיט מוצלח במהלכו צפינו בכלבי ים, אריות ים, עיטים המחפשים דגים מצמרות העצים, לוטרות, דובים שחורים אוכלים גופת אריה ים ענק, וכמובן את קרחון קולומביה האדיר, לצד קרחונים רבים וכחולים הצפים במים. קרחונים נוצרים באזורים קרים בהם יורד שלג במהלך השנה. השלג נערם ונדחס במשך שנים, וכיוון שהטמפרטורה נמוכה רוב השנה, הוא הופך לקרח דחוס, ככל שהקרח דחוס יותר, כך פולט את הצבע הכחול. בימים חמים הקרחון היבשתי נמס לאט לאט, ולעיתים אף מתפרק וגושי קרח ענקיים צפים על המים. הקרח אומנם צף על המים, אך רובו (כ 90 אחוז ממנו) נמצא תחת המים, מכאן מגיע הביטוי קצה הקרחון. הקרח תחת המים נמס, מרכז הכובד של הקרחון הצף משתנה, הוא מתהפך ומוצא לעצמו שיווי משקל חדש. לכן ניתן לראות צורות מיוחדות על הקרחונים הצפים, צורות שהמים מעצבים בקרח.

בסמוך לואלדז ביקרנו במדגרת דגי סלמון, מיליוני דגי סלמון מגיעים בכל שנה לנהרות אלסקה להטיל או להפרות ביצים, בדיוק במקום בו הם עצמם בקעו מהביצה. מחזור החיים שלהם מאוד מעניין, הם מבלים שנה עד שנתיים בנהר, לאחר מכן עוברים לאוקיינוס, ואז שוב עוזבים את המים המלוחים ושוחים במעלה הנהר, נגד כיוון הזרם, במאבק לשרוד ולהתרבות. הם חוששים מדייגים, מדובים, מזיהום של המים, ויש שאומרים שהם נעזרים בחוש הריח כדי לחזור למקום ממנו בקעו מהביצה. בשנים האחרונות מספר הדגים החוזרים הולך וקטן, ובאלסקה הקימו מדגרות לביצים. למדגרה מגיעים דגים בוגרים להטיל ביצים. ושם לאחר בקיעת הביצים, מגנים על הדגים, ומשחררים אותם חזרה לנהר בגיל שנה. למשל בשנה שעברה שיחררו במדגרה בואלדז 270 מיליון דגיגונים לנהר. הדגים המגיעים למדגרה שנמצאת במעלה הנהר, הינם בוגרים וגדולים. כאשר הגענו גשרון עץ שמוקם לשם ספירת הדגים קרס, והגיעו למקום יותר מ 50 אריות ים ענקיים, לאכול את הדגים. לא רק אריות ים, במקום ראינו גם כמה דובים שחורים, מאוד מעניין לצפות בהם מנסים לצוד דגים לצד הדייגים.

מואלדז המשכנו בדרך נפלאה לכיוון גלנאלן ומשם דרך קרחון יבשתי אדיר בשם מטוסקה, ממש בסמוך לכביש. ומשם לעיר הגדולה באלסקה – אנקורג', בה חיים כמחצית מכלל תושבי אלסקה. זו עיר גדולה לכל דבר ועניין ומהווה מקום מצוין להצטיידות וארגון לפני היציאה לטיול במרחבים. המקומיים נוהגים לומר: "אנקורג' עיר נחמדה מאוד, נמצאת רק 30 דקות מאלסקה"

אבל אנחנו הרגשנו שאת אלסקה שחיפשנו מצאנו כבר ביציאה מפרברי אנקורג' לכיוון דרום. עיזי הרים טיפסו על המצוקים הרמים, וסביבנו הרים מושלגים, כיוון שאנקורג' נמצאת בעמק מוקף הרים. קיבלנו המלצה לנסוע לשדה התעופה, לצפות במטוסים ממריאים ונוחתים ממש מעלינו. זו הייתה המלצה מעולה, זהו מחזה אדיר ממלא באדרנלין ומחריש אוזניים. ביקרנו גם במוזיאון תעופה מרשים, בו מגדל פיקוח נמוך ממנו צפינו במטוסים אמפיביים נוחתים וממריאים על מים, וגם במוזיאון אנקורג' בו אגף מדעים נפלא לילדים (על אורורה בוריאליס, צמיגות נוזלים, מתקף ותנע, רעידות אדמה, הרי געש, דיונות חול ועוד ועוד).

על רגל אחת