נישאים על ההר

מהעיירה קודי בוויומינג המשכנו לפארק לאומי שנקרא מגדל השטן, באנגלית Deviles Tower. באותו בוקר הופתענו לגלות שכל הלילה נערם שלג, החניון הפך לבן, הקרוואן נתמלא שלג (על הגג ומכסה המנוע), אנו הזדרזנו לצאת אחרי שמפלסת השלג פינתה את ערמות השלג בחניון. הכביש המושלג הפך את הקרוואן למטונף מבוץ, כשהגענו גילינו על הקרוואן זקיקי קרח ונטיפי קרח נפלאים שהתגבשו על המתכת במהלך הנסיעה!

בעונה הזו של השנה, הפארק מגדל השטן נתמלא בשלג, השבילים, העצים והסלעים מושלגים ולבנים. מדובר בסלע עצום המזדקר מן האדמה, בגוונים אפור וירוק, מתנשא לגובה 260 מטרים. נראה כמשהו מעולם אחר, לא שייך. מדענים סוברים כי התרומם מפעילות געשית כתוצאה מתזוזה של לוחות טקטוניים.

המגדל בנוי מ-משושי סלע גבוהים (כנראה הגבוהים בעולם), צורתם דומה למשושים בבריכת המשושים בארץ, בחריצים בין המשושים אפשר לטפס עם חבלים ויתדות לראש המגדל. אנחנו לא טיפסנו, הריינג'ר במרכז המבקרים סיפר שהמטפס הצעיר ביותר, שהצליח להגיע לראש מגדל השטן, היה בן 6 בלבד! האינדיאנים החיים במקום קראו למגדל "בקתת הדובים", כי כל כך הרבה דובים חיו שם. הם האמינו שהוא הונח שם על ידי הרוח הגדולה מסיבה מיוחדת, ולא סתם היה שונה מהסלעים האחרים, גבוה באוויר, במקום להיות על הקרקע. האגדה מספרת שהחריצים בהר נוצרו על ידי דוב ענק, שטפריו החדים חרצו חריצים בסלע. הסלע נחשב קדוש ל 20 שבטים שונים החיים באזור. ביציאה מהפארק, בסמוך לחניון הלילה, מונח פסל לבן, בצורת טבעת מביוס, דרכה אפשר לצלם דרכה את מגדל השטן.

דובים לא ראינו, אך הצלחנו למצוא מאות מרמיטות נובחניות, מן סנאי קרקע, החי במחילות מקושרות, אשר יושב על שתי רגליו, ממש נובח ואפילו מכשכש בזנב!

מוויומינג המשכנו למדינה בשם דרום דקוטה, והגענו להר ראשמור. זהו הר עליו חצובים פניהם של ארבעה מנשיאי ארה"ב: ג'ורג' וושינגטון הנשיא הראשון, בנוסף לנשיאים ג'פרסון, רוזוולט, ולינקולן שהיה הנשיא בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. בסמוך להר מרכז מבקרים, בו סרט והסבר על תהליך החציבה והפיסול בסלע הגרניט הקשה בהר. חלקים מההר פוצצו באמצעות דינמיט, ועד היום, יותר מ 100 שנה לאחר שהתחילו לפסל בהר, האבנים שנשארו מהפיצוצים, נמצאות תחת ראשי הנשיאים. כל פרצוף נחצב במשך שנים! קפסולת זמן הונחה בהיכל תחת ההר. קורות חייו של הפסל (שגם בחר מי מנשיאי ארצות הברית יונצח על ההר) נכתבו על לוח מתכת (כדי שלא יתכלה). ומניחים כי גם בעוד 10 אלף שנים, ההר העצום ישרוד, ותרבויות אחרות ומתקדמות יוכלו להבין מדוע נחצב ומיהם הנשיאים. גובה כל ראש כ 18 מטרים! פיסול ההר, נעשה באמצעות דגם קטן פי 10. על הדגם הונח מנוף קטן וחוט עם משקולת לסימון. ועל ההר הונח מנוף גדול עם חוט ומשקולת סימון (גדול פי 10), בכל פעם שהזיזו את המנוף והחוט על הדגם, כך עשו גם על ההר, ויכלו להעתיק באופן מדויק את הדגם להר. היום יש שיטות פשוטות יותר, בטכנולוגיה תלת ממד דיגיטלית. אך לפני 100 שנה זו הייתה שיטה חכמה ומקורית.

הר רשמור הוא פרויקט שהתחיל לפני יותר מ 100 שנה, במטרה לעודד הגעת תיירים לאזור.

החציבה בהר בהחלט מרשימה ומדויקת. מלאכת מחשבת בקשר לעבודת האבן, נלקחו בחשבון גם זוויות הפסלים מול אור השמש והצל. לרשות הפסל (גאטסון בורגלם) עמדו 400 פועלים. אחד הפסלים (השקוע בהר) לא מצא חן בעיניו, הוא פוצץ, ופוסל מחדש.

דגלי כל המדינות באצות הברית מתנוססים בשדרה המרכזית המובילה להר, כמו גם זמן הצטרפותה של כל מדינה לברית. בפועל זהו מבנה מגלומני אדיר… של פטריטיות אמריקנית.

אף אחד מהנשיאים לא זכה לראות את פניו חצובים על ההר. לאחרונה נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ טען בראיון שמגיע לו שיחצבו את פניו על ההר.

בקרבת האתר יש מקום שנקרא Crazy Horse, פסל גדול יותר מרשמור של אינדיאני רוכב על סוס, אשר נבנה וממשיך להיבנות באותה שיטה עד היום. בינתיים רק הראש של הסוס מוכן.

בעיר ראפיד סיטי, הקרובה להר, התרכזנו בפעילויות לילדים כמו פארק מים מקורה וסרט באנגלית (מיניונים) בבית קולנוע של פעם (בן 100 שנה!)

מדרום דקוטה, ירדנו דרומה דרך וויומינג למדינת קולורדו ברוחות מטורפות, שהרגשנו שממש מטלטלות את הקרוואן. בלילה הרוח שככה, ועצרנו כדי לצפות בליקוי הירח (שהתרחש ב-8 בנובמבר), שיא הליקוי התרחש בין 3 ל 4 לפנות בוקר, ראינו ירח אדום ובוהק בין כוכבים מנצנצים (לשמחתנו שמים ללא עננות).

החורף כמעט והגיע, צינת הלילה המגיעה כשהטמפרטורה צונחת תחת האפס מזכירה לנו שהגיע הזמן להאיץ דרומה.

על רגל אחת